כבוד הדדי בחינוך

‏

כבוד מושתת על מערכת יחסים לעצמי ,לאחר, תמיד ביחס ל... הכרה באדם כישות נפרדת עם ‏השונות והמיוחדות ללא שיפוט וביקורת.‏

‏לכל אחד נטוע כוח הרצון שיעריכו אותו יכבדו ויקבלו את המיוחד שבו.‏

יש הרבה סוגי כבוד כמו:כבוד לבורא, כבוד עצמי, כבוד המורה ועוד. אנו נתעכב היום במיוחד ‏על יחסי כבוד הדדים בין הורים לילדים.‏

אחת המצוות הנעלות ביותר בתורה, שקנתה מקום של כבוד בין עשרת הדיברות, בתווך המחבר ‏בין החיובים בין האדם למקום ובין אדם לחברו, היא מצוות כיבוד הורים. כה חשובה ויקרה ‏מצווה זו עד שהקב"ה נקב שכרה במפורש "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך." (דברים ה‎,‎‏ טז). ‏ואם בכך לא די, השווה הקב"ה כבוד ההורים לכבודו "בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו ‏מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".‏

על מי מוטלת החובה לכבד? לכאורה פשוט וברור. על הבן לכבד את הוריו, על האישה את בעלה ‏ועל הבעל את אשתו. נכון שהילד צריך לכבד את הוריו אך על ההורה מוטלת האחריות להיות ‏ראוי לכבוד ילדו. על הבעל לכבד את אשתו ועל האישה את בעלה אך על כל אחד מהם בנפרד ‏מוטלת החובה להיות ראוי לכבוד זה.

קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים,. חז"ל הגדירו זאת ‏באמירה קצרה אך עמוקה וקולעת, בבחינת מעט המחזיק את המרובה: "איזהו מכובד – המכבד ‏את הבריות"(אבות ד, א). בין אם בבית, עם הילדים, עם בני הזוג ועם החברה – כדי להיות ‏מכובדים עלינו ראשית כל לכבד, וכך להיות ראויים לכבוד מזולתנו. ‏

כולנו רוצים לקבל יחס של כבוד מילדינו, לא משום שאנחנו כל כך מוטרדים מנושא האגו ‏הפרטי שלנו, ואף לא מתוך רצון לכוח או שליטה, אלא משום שכבוד להורים תורם נדבך חשוב ‏ביותר לנפשו המתפתחת של הילד. מה עוד, שילד היודע להתנהג בכבוד כלפי הזולת הוא ילד ‏שנעים יותר לחיות במחיצתו. ‏

ילד שרוכש כבוד כלפי הוריו יוכל ביתר קלות להבין את משמעותה של הכרת התודה שכולנו ‏חשים כלפי הקב''ה, שהיה שותף מלא עם ההורים בתהליך יצירתו של הילד (ההורים מעניקים ‏לנו את הגוף, אך הקב''ה הוא הנופח בנו את הנשמה). הקב''ה מספק להורים את כל מה שדרוש ‏להם בשביל לגדל את ילדם כראוי, ועל כך אנו חייבים לו תודה מיוחדת.‏