לכבד את הצרכים שלנו כהורים

כבני אדם, למען התפתחותנו האישית, ‏אמר רבי משה לייב מסאסוב

‏"כל אדם שאין לו בכל יום ‏שעה אחת שלו, אינו אדם".‏

הנתינה לילדים, מצריכה מההורה  לצאת מעצמו ומהצרכים שלו על מנת לתת לילדיו את הטוב ביותר, אך יש לזה מחיר כי אנו שוכחים לתת אהבה וכבוד שאנו  בעצמינו ראויים לו.

לכל אדם באשר הוא יש צרכים אנושיים שהם הכוחות החשובים המעצבים את כל הבחירות שלו.

הצורך להרגיש אהבה, קשר, חיבור, להיות מיוחד, מכובד וחשוב גם כשאתה הורה ולא רק בעבודה.

זה מתחיל מדברים קטנים הקשורים  לצרכים האישיים שלנו, כמו: ‏לשתות כוס קפה  ברוגע,  או לנוח כמה דקות אחרי העבודה בלי שכל רגע יקראו לך או יבקשו ממך משהו.

חשוב שניתן מקום לעצמינו כהורים, שגם לנו יש רצונות, זכויות וצרכים ונהיה מודעים להם בלי להדחיק אותם.

הורים מקפידים על שעת שינה קבועה של הילד,‏ זה חשוב ‏לא רק לצורכי התפתחותו, אלא גם ליכולתו של ההורה ליהנות מהשקט, לשבת ולדבר עם בן\בת הזוג בלי הפרעות. זה גם מטפח את היחסים זוגיים, שומר אותם תקינים.

קימה ‏ראויה של הילד בזמן ללא ויכוחים מיותרים, חיונית להמשך סדר יום תקין של הילדים במסגרות, וההורים במקומות העבודה. הדבר תורם ‏לשלוותם הנפשית ולבריאות הפיזית של ההורים.‏

יש סיפור יהודי על אימא שהייתה ידועה במסירותה לחמשת ילדיה וכל פעם  הלכה לטייל איתם בעיר.

בצהריים כשחזרו כולם הביתה, במקום להאכיל קודם את הילדים האימא הסתגרה במטבח, אכלה ושתתה היטב, כשהילדים צווחים ובוכים מצמא ומרעב.

השכנים שמעו את הצרכות וכשפגשו את האימא אמרו לה: "אימא רעה שכמוך! חמישה ילדים בוכים וצווחים ואת מסתגרת ואוכלת?"

 אמרה להם: "כן! אני מכינה להם אימא חזקה ורגועה!".‏

הסיפור הזה מלמד אותנו להיות קשובים לעצמינו מבלי לעשות חשבון ל"מה יגידו? מה יחשבו?"

לאהוב ולקבל את עצמינו בלי שיפוט וביקורת,  בלי הלקאה עצמית, אלא בהרבה אהבה עצמית , חמלה ופרגון, כי "אם אין אני לי מי לי?", "אם לא עכשיו, אימתי?"

ההורים בדרך כלל עושים את הכי טוב שהם יודעים לילדיהם.

חשוב שנמשיך לטפח את ההתפתחות האישית ואת זמן האיכות עם עצמינו למען רווחה נפשית שלנו ושל ילדינו כי אנו מהווים להם דוגמא אישית. לא רק ילד הולך לחוג, אלא גם הורה לפחות פעם בשבוע הולך ‏לחוג, הרצאה, סדנא, יוצא\ת עם חבר\ה לשתות כוס קפה ועוד.  ‏

כשהורה שם את עצמו ואת צרכיו במקום ראשון, הוא לא יהיה מתוסכל, עצבני, כועס, אלא יהיה רגוע, מתחשב, אוהב וסבלני, כי גם להורים מגיע.